קרן חירום – הקרן שתציל אתכם בשעת צרה
קרן חירום משמשת אותנו למצב חירום. כל אחד רשאי להגדיר עבור עצמו אילו מצבי חירום חשוב לו להגן עליהם ובהתאם לכך לבנות קרן חירום שתסייע לו לצלוח את מצב החירום שאליו נקלע ביתר קלות.
הכתבה הזו נכתבה אמנם בזמן מגיפת הקורונה שהרבה מאוד אנשים נכנסו למצב חירום כזה או אחר, אך היא תוכל לשמש אתכם בכל תקופה בחיים, שכן החיים לא צפויים ומצב חירום עלול לפקוד כל אחד ואחת מאיתנו בשלב כזה או אחר.
אז נתחיל..
אם אתם שכירים יכול להיות שפוטרתם בזמן משבר הקורונה שהתחיל כמשבר בריאותי, אך מהר מאוד הפך גם למשבר כלכלי לאומי כאשר מספר הבלתי מועסקים חצה את ה1.5 מיליון אנשים בשיא המשבר. בנוסף, יש אנשים שיצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום), אמנם מקבלים עזרה מביטוח לאומי, אך לא תמיד אפשר להסתמך על כך.
אם אתם עצמאים אז ראינו לא מעט עסקים פיזיים, אך לא רק נסגרים בזמן המשבר, בתקופה שאיש לא פוקד את חנויותיהם, המסעדה שלהם וכו. עסקים רבים שיש להם מלאי ושכירות גבוהה התקשו מאוד לשרוד את התקופה הקשה, ולצערי חלק לא מבוטל נאלצו לסגור או לפשוט רגל.
אז אילו מקרים יכולים לקרות לנו שבגינם כדאי לנו "לשים כסף בצד" לחירום?
1.פיטורין למקרה שאתם שכירים.
2. חל"ת גם לשכירים.
3. עצמאי\ת כדאי שיערכו לחודשים "חלשים" בעסק – כאלו שההכנסה בהם היא נמוכה למדי.
4. מצב של אובדן כושר עבודה בשל מחלה רלוונטי לכם גם אם אתם שכירים וגם אם עצמאים.
5. משבר נפשי שפקד את אחד מחברי הבית.
6. מוות לא עלינו של אחד מבני הזוג – יצור זעזוע בבית גם מבחינה כלכלית, אך גם מבחינת התפקוד השוטף וכסף בצד יכול לעזור להקל על התקופה הקשה במידה מסויימת.
7. הילד שלכם שיצא לטיול בהר הקלימנג'ארו וצריך חילוץ מיידי.
יש עוד הרבה דוגמאות שניתן להגדירם כחירום, ולכן חשוב שכל משפחה תשב עם עצמה ותגדיר באופן אישי על אילו מקרים היא הייתה רוצה להגן לפני שהם קורים.
איך נדע מהו הסכום הנכון לשים בצד שיהווה עבורינו גלגל הצלה?
במקרה זה אין נכון ולא נכון, וכפי שראיתם יש לא מעט מקרים שיכולים לקרות. חשוב להשקיע מחשבה ולהיות רציונלים. הסכום כסף צריך לעזור לכם להתמודד עם המשבר וכך צריך להתייחס אליו. למשל אם אתם רוצים להגדיר כמה כסף לשים בצד למקרה של פיטורין פשוט תחשבו שמחר בבוקר קיבלתם מכתב פיטורין מהבוס. מה הייתם עושים במצב כזה? כנראה שהייתם הולכים לחפש עבודה חדשה. כמה זמן יקח לכם למצוא עבודה? לפי זה תגדירו את הסכום. אם יקח לכם למצוא 3 חודשי עבודה אז תשימו סכום בצד שיספק לכם לחיות 3 חודשים ללא עבודה. אם אתם בגיל מבוגר יותר שקשה יותר למצוא עבודה, או שאתם עובדים בתחום שאין לו ביקוש רב ויקח לכם למצוא שנה עבודה אז תשימו 12 חודשי מחיה בצד.
יש כלל אצבע שאומר לשים 6 חודשי מחיה בצד לקרן חירום. אני פחות מאמין באופן אישי בכללי אצבע וחושב שאתם צריכים לקבוע כמה לשים בצד לפי הביטחון התעסוקתי שלכם, הגיל, וכן גם לחץ נפשי שזה יכניס אתכם במקרה שתפוטרו מהעבודה.
מה חשוב לנו בקרן חירום?
שהכסף ישב במקום שהוא נזיל (כלומר אפשר למשוך את הכסף במהירות) ובסיכון נמוך ככל האפשר.
איפה זה לשים בצד אתם בטח שואלים – שאלה מצויינת!
אז בואו ונבחן ביחד כמה אופציות איפה ניתן לשים את הכסף שישמש אותנו לקרן חירום.
גישת הללכת על בטוח
- עו"ש (עובר ושב) – ניתן לשים את הכסף בבנק בעו"ש, אך זו האופציה הכי פחות מועדפת עליי באופן אישי. הסיבה לכך, שיש לנו נטיה טבעית לבזבז את מה שיש בעו"ש והסיכוי שתוכלו לשמור את סכום הכסף שרציתם בעו"ש הוא קטן מאוד. בנוסף עקב האינפלציה (תופעה של התייקרות המחירים) הכסף בעו"ש נשחק ושווה פחות ופחות לאורך זמן.
- פקדון בנקאי – זו האופציה היותר מועדפת עליי לקרן חירום. הסיבה לכך שברוב הבנקים ניתן לתת לפקדון בנקאי שם. למשל "קרן חירום שי לא לגעת". כך במקרה זה שבן\בת הזוג רוצים למשוך את הכסף למשל לחופשה לחו"ל הם יזכרו מה מטרת הכסף וזה עוד מחסום פסיכולוגי שיכול למנוע משיכת כספים שלא לצורך. בנוסף, שאתם שמים את הכסף בפקדון אתם מקבלים ריבית מסוימת שעדיפה על לא לקבל בכלל מלשים את הכסף בעו"ש.
גישת הלנסות לנצח את האינפלציה
- מק"מ (מלווה קצר מועד) – יש אנשים שבוחרים לשים את קרן החירום שלהם במק"מים שמשמשים כאג"ח ממשלתי לרוב לתקופה קצרה של עד שנה. לכן זהו פתרון נזיל עם סיכון נמוך.
- קרן כספית – זוהי קרן שמאגדת בתוכה מק"מים, פקדונות ועו"ש. הפקדונות לפעמים אף מקבלים ריבית ג'מבו שהיא ריבית גבוהה יותר לרוב מהפקדון שנקבל כאדם אחד ששם כספים בפקדון. זה יכול להיות פתרון מעניין, אך כיוון שאנו בסביבת ריבית אפסית, נכון לכתיבת שורות אלה, ולקרן כספית יש גם דמי ניהול לשלם נכון להיום זה לא מהווה יתרון משמעותי. עוד נקודה למחשבה – קרן חירום לא אמורה לגישתי לייצר לנו תשואה גבוהה אלא בסך הכל להיות שם עבורינו למצב חירום, ולכן פקדון בנקאי הוא האופציה המועדפת עליי ביותר.
- מסלולים שקליים בפוליסות חיסכון – זה פתרון שאני בכלל לא אוהב כיוון שלפוליסת חיסכון יש דמי ניהול בין 0.8%-1.2% לשנה ומסלול שקלי לא יצליח לכסות את זה ככל הנראה. ציינתי אותו כאן, כי נתקלתי בעבר באנשים שמשתשמים בזה כפתרון ובעיני אם כבר הולכים לכיוון הזה עדיף לקבל כסף מפקדון בנקאי מאשר לשלם כסף לאותה פוליסת חיסכון.
גישת האין שקל שלא יהיה מושקע
- כחלק מתיק ההשקעות – ישנה גישה שאומרת (בעיקר בקרב משקיעי שוק ההון), למה שאשים כסף בצד שלא יעבוד בכלל? כאשר אפשר לתת לו לעבוד בשוק ההון ואם יקרה משבר אני אמשוך את הכספים מהתיק. ראוי לציין שגם הסעיפים ב"גישת הלנסות לנצח את האינפלציה" יכולים להיות חלק מתיק ההשקעות כמובן. אך הגורסים בשיטה זו נוטים לפעמים לקחת סיכונים גבוהים יותר בראיה שאם הצליחו לצבור פי 2 לפחות מהכסף לו יזדקקו במקרה חירום אין להם כלל צורך בקרן חירום בצד. למשל אם הצלחתי לצבור 100 אלף ש"ח בתיק ההשקעות שלי ובמקרה חירום אני יודע ש50 אלף ש"ח מספיקים לי לשרוד את התקופה הקשה אז גם אם השוק ירד ב50% עדיין ישאר לי מספיק כסף להנזיל לחירום.
- השקעות אלטרנטיביות – יש הגורסים שבניגוד לתיק השקעות בשוק ההון שהתנודתיות בו עשויה להיות גבוהה יש להשקיע במוצרים פחות נזילים למשל כמו הלוואות חברתיות. דוגמה לכך ניתן למצוא כאן. לפני הקורונה השקעות מסוג זה היו נזילות בטווח של שבוע ימים. בזמן הקורונה הנזילות אמנם ירדה, אך לא בהכרח הביטחון בעסקה.
מתי לא נצטרך קרן חירום?
אדם למשל שחי אצל ההורים בגיל 22 ואין לו יותר מדי הוצאות, לגישתי עדיף שישקיע את הכסף המועט שצבר וילך על "גישת האין שקל שלא מושקע" מאשר ישים בצד כסף שלא יעשה תשואה. במקרה הגרוע הוא גר אצל ההורים ואין לו יותר מדי הוצאות. לעומת זאת, אדם בן 40 עם 3 ילדים יש לו אחריות לא רק כלפי עצמו אלא כלפי כל המשפחה שלו ובקרות מקרה חירום כדאי לו שיהיה לו כסף זמין כדי לא להעמיק את המקרה חירום עוד יותר עם המשפחה שזקוקה לו.
פתרונות נוספים שאנו יכולים להעזר בהם בעת חירום:
- עזרה מההורים – אם להורים יש אפשרות והם מוכנים לעזור, לפעמים כדאי לבקש עזרה, גם אם זה לא נעים לכם – זה יכול לעזור לכם לצלוח את המשבר אולי ביתר קלות.
- כניסה למינוס בבנק – זה לא אידיאלי אמנם, אבל לפעמים יש משבר פתאומי, ואם אין ברירה וצריך את הכסף אפשר להכנס למינוס. יש לשים לב שכניסה למינוס טומנת בחובה עלויות גבוהות על המינוס, ולכן תשתמשו בזה כפתרון אחרון ככל שניתן.
- דמי אבטלה – זוכרים שאמרתי לא להסתמך על ביטוח לאומי? אז כמובן לא כדאי להסתמך על דמי אבטלה מביטוח לאומי, אבל חשוב להכיר את האופציה הזו ולהשתמש בה בעת הצורך. הסכום שתקבלו מביטוח לאומי, כנראה לא יספיק לכם כלל, אך זה עדיף מכלום.
- משיכת פיצויים ממוצרים פנסיונים – כידוע במוצרים פנסיונים דוגמת קרן פנסיה הכספים צבועים לשני חלקים עיקריים תגמולים ופיצויים. חלק מהפיצויים אף פטורים ממס. ממש לא מומלץ לא משוך את הפיצויים, כיוון שזה עלול לפגוע לכם בפנסיה. אך יש מקרי חירום מסויימים בהם אין לכם כסף לאוכל או ללינה ולפעמים אין ברירה, אז חשוב להכיר שהאופציה הזו קיימת, אך תשתמשו בה רק כמוצא אחרון אחרון.
אופן ההפקדה לקרן חירום:
ישנן כמה דרכים למלא את קרן החירום:
- אם יש לכם את הסכום בעו"ש אתם יכולים מיד להעבירו לקרן חירום ואז להשקיע את שאר הכסף שיש לכם בביטחון רב יותר.
- אם אין לכם את כל הסכום במיידי, ניתן להפריש כל חודש סכום קבוע בהוראת קבע לפקדון או כל מקום אחר שבחרתם לשים בו את הקרן חירום שלכם עד אשר היא תתמלא.
לסיכום, ראינו כי קרן חירום היא דבר חשוב שיהיה לרוב האנשים. רק אתם יכולים להחליט אילו מקרי חירום תרצו להגן עליהם. כמובן שכחלק מתוכנית ההגנה לחירום יש גם ביטוחים שחשוב להכיר ולדבר עליהם, אך זאת נסקור במאמר נפרד.
